Liability of an overland carrier (article in Hebrew).

שלשום (30.7.07) ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 34967/01 קונטיננטל חברה לביטוח בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח'), הנוגע להטלת אחריות על מוביל יבשתי עבור נזק שנגרם  למשלוח שהובל מנתב"ג למחסן היבואן.

מעשה שהיה כך היה: חברה שתחום עיסוקה הינו ציוד רפואי ייבאה משלוח בן 19 קרטונים באמצעות חברת אילת גייטפורט נגה 1982 בע"מ (סוכנות המכס). המשלוח הגיע בשלמותו באמצעות האוויר למחסני חברת ממ"ן בשדה התעופה בן גוריון. סוכן המכס שכר את שירותיו של נהג מונית (המוביל היבשתי) אשר העביר את המטען משדה התעופה אל משרדיו של היבואן בהרצליה. באותו היום ירדו ממטרים עזים, אשר כתוצאה מהם, ככל הנראה, נרטבו שלושה מהקרטונים ונגרם להם נזק אשר מנע מהיבואן לעשות שימוש כלשהו בטובין.
חברת הביטוח בה ביטח היבואן את הסחורה שילמה עבור הנזק שנגרם, ובעקבות זאת הגישה תביעה נגד מספר גורמים: חב' אל על, המשלח הבינלאומי האחראי על המשלוח, רשות שדות התעופה, ממ"ן מסופי מטען (ממחסניה נלקח המשלוח על ידי המוביל היבשתי), המוביל היבשתי וסוכן המכס. זה האחרון הגיש הודעת צד ג' למוביל היבשתי. במהלך ההליכים נמחקה התביעה נגד ארבעת הנתבעים הראשונים, והתביעה נותרה בעינה כלפי סוכן המכס והמוביל היבשתי בלבד. במסגרת פשרה בתיק הסכים סוכן המכס לשאת במחצית מגובה הנזק שנגרם. המשך ההליכים התנהל ביחס לחבותו של המוביל היבשתי, אשר שירותיו נשכרו ע"י סוכן המכס.

בית המשפט בחן את כל תהליך יבוא המשלוח. לכל אורך הדרך הועבר המשלוח כאשר עד להגעתו אל היבואן לא הוזכר כל נזק בשטרי המטען והודעות המסירה שניתנו והונפקו על ידי מובילי ומאחסני המטען השונים. כאשר הגיע המוביל היבשתי אל מחסני היבואן גילה המחסנאי כי שלושה מתוך הקרטונים רטובים וציין על גבי שטר המטען היבשתי כי בעת שהגיע המשלוח היו שלושה מן הקרטונים רטובים, והמוביל חתם בסמוך להערה זאת על שטר המטען, ללא הסתייגות.
מסקנתו של בית המשפט היתה כי האחריות על הנזק למשלוח מוטלת על המוביל היבשתי, הן בהיבט הנזיקי והן בהיבט החוזי. בהיבט הנזיקי קבע בית המשפט כי בתנאי המקרה, בהם לא יכול היה סוכן המכס לדעת על הנסיבות בהן קרה הנזק, המטען לו נגרם הנזק היה בשליטתו של המוביל היבשתי וסביר יותר שהנזק נגרם מהתרשלותו של האחרון, עליו הנטל להוכיח כי לא התרשל, ומשלא עשה זאת רובצת האחריות עליו. בהיבט החוזי קבע בית המשפט כי חוזה ההובלה היבשתית נופל תחת גדרו של חוק חוזה קבלנות, המטיל אחריות מוגברת על המוביל לדאוג שהנכס נשוא החוזה לא יינזק,
בעקבות מסקנות אלה הטיל בית המשפט על נהג המונית, הוא המוביל היבשתי, לשלם לסוכן המכס את הסכום שזה שילם ומשלא הוכיח כי הסיבה לנזק היא כוח עליון שלא היה ביכולתו למנוע את התרחשותו, האחריות לקרות הנזק היא עליו.
בעקבות מסקנות אלה הטיל בית המשפט על נהג המונית, הוא המוביל היבשתי, לשלם לסוכן המכס את הסכום שזה שילם לחברת הביטוח.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין..

מסקנות: בית המשפט הדגיש את העובדה שבהעברת המטען מיד ליד לא נרשמה כל הסתייגות לגבי מצב הסחורה. בהיעדר הסתייגות רשומה ההנחה היא כי המטען נמסר שלם ותקין. ברורה, איפוא, החשיבות המכרעת של בדיקת המטען על ידי הגורם המקבל ורישום בכתב של כל הסתייגות לגבי שלמות המטען או נזקים שניתן להבחין בהם.