Qualified Industrial Zones Agreement Between Israel and Egypt (Article in Hebrew).

ביום 14.12.2004 נחתם בקהיר הסכם להקמת אזורים תעשייתיים משותפים בין  מדינת ישראל לבין ממשלת מצרים, והוא ההסכם הכלכלי הראשון אשר נחתם בין ישראל לבין מצרים מאז חתימת הסכם השלום בין המדינות. חתימת הסכם זה  נועדה להביא לפיתוח היחסים הכלכלים בין המדינות ולהידוק היחסים המדיניים ביניהן. ההסכם, אשר נחתם בתיווכה של ארה"ב, מביא להקמתם של אזורי תעשייה ישראליים- מצריים משותפים, אשר התוצרת המאושרת שלהם תהיה זכאית להיות מיוצאת לארה"ב בפטור ממכס, בכפוף להוראות הסכם הסחר החופשי אשר נחתם בין ישראל לבין ארה"ב

בבסיס ההסכם עומדת הקמתם של אזורים תעשייתיים משותפים לישראל ולמצרים, כאשר נכון להיום מסדיר ההסכם את הקמתם של שלושה אזורים שכאלה: אזור תעשייה משותף בקהיר (Greater Cairo QIZ), אזור תעשיה משותף באלכסנדריה ( Alexandria QIZ ) ואזור תעשיה משותף בתעלת סואץ (Suez Canal Zone QIZ). בהתאם להוראות ההסכם, מפעלים הממוקמים באזורים אלו, ואשר קיבלו אישור מועדת QIZ  משותפת לישראל ולמצרים כי שורר בהם שיתוף פעולה מהותי בין יצרנים ישראלים ליצרנים מצרים, יזכו לייצא את מוצריהם בפטור ממכס לארה"ב, בכפוף להוראות הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבין ארה"ב

ישנם שני תנאים חלופיים המתייחסים לשיתוף הפעולה הנדרש בין יצרנים ישראליים למצריים. תנאי חלופי ראשון מתייחס לדרישה המנויה בהסכם הסחר בין ישראל לארה"ב, לפיה כתנאי להכרה במוצר כמוצר הזכאי לפטור מתשלום מכס בעת יצואו לארה"ב, יש להראות כי בטובין ישנו ערך מוסף מקומי מינימלי של 35%, דהיינו, כי עלות החומרים שמקורם בישראל, בצירוף העלויות הישירות של פעולות העיבוד שבוצעו בישראל, מגיעות, לכל הפחות, ל- 35% משווי המוצר המוגמר. בהקשר זה, קובע ההסכם  כי מקום בו הייצור בצד הישראלי של ה- Q.I.Z ובצד המצרי של ה- Q.I.Z תורם, כל אחד, 11.7% מערך המוסף המינימלי הנדרש של 35%, ניתן יהיה להכיר בו כתוצר של "שיתוף פעולה כלכלי מהותי" בין ישראל לבין מצרים

תנאי חלופי לתנאי האמור קובע כי מפעל יהיה זכאי ליהנות מהטבות בהתאם להסכם ה- QIZ מקום בו הצד המצרי והצד הישראלי נושאים, כל אחד, ב- 20% מכלל עלויות הייצור של המוצר הזכאי לפטור מתשלום מכס, וזאת גם מקום בו העלויות האמורות לא יכולות להיחשב כחלק מהערך המוסף המינימלי של 35%

היתרונות אשר צפויים לצמוח לשני הצדדים מההסכם ברורים. בעוד שהתעשייה הישראלית צפויה לקבל גישה לכוח עבודה זול, אשר יוזיל בצורה משמעותית את עלויות הייצור, מבלי לפגוע בזכאות המוצרים המוגמרים ליהנות מפטור מתשלום מכס בעת ייצואם לארה"ב, צפויה התעשייה המצרית להנות מהשקעות ישראליות בשטחה, ובגישה לשוק האמריקאי בתנאים של הסכם הסחר בין ישראל לבין ארה"ב. שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות ומצריות אינו צפוי להצטמצם לענף הטכסטיל בלבד, והוא צפוי לכלול ענפים נוספים כגון מוצרים קרמיים, מוצרי עור, מזון מעובד, ועוד