Imports Requiring Furnishing Licences and Approvals of a Competent Authority (Article in Hebrew).

ביום 5.2.07 פורסמו הנחיותיו של ראש מינהל המכס ברשות המסים, מר עמי סגל, בנוגע להגשת אישורים ורשיונות ביבוא סחורות, פרסום שיצר סערה בארגון תאגידי המכס והמשלחים הבינלאומיים ובאיגוד לשכות המסחר, עקב הקשיים שההנחיות יוצרות. בעקבות פניות גורמים שונים להנהלת המכס, פורסמו ביום 7.3.07 עדכונים מסוימים להנחיות. הנחיות אלה עוררו את השאלה הבאה

האם יבואנים נדרשים להצטייד ברשיונות יבוא ובאישורים של הגופים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים מראש, לפני כניסת הסחורות לשטח המדינה, או שאין פסול חוקי בהשגת האישורים והרשיונות לאחר הגעת הסחורה לישראל ואף לאחר אחסונה במחסנים רשויים, ובלבד שהאישורים מושגים לפני שחרור הטובין מפיקוח המכס

על פי ההנחיות מיום 5.2.07, במקרה של אי המצאת רשיון בעת הגשת רשימון כנ"ם (כניסה למחסן), שהיה בתוקף במועד הגעת הטובין לישראל, יוטל כופר כסף על פי סעיף 14 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש]. בנוגע לאישורים הנדרשים מכח התוספת השנייה לצו יבוא חופשי (עמידה בתקן ישראלי, ואישורים של רשויות מוסמכות, כגון אגף הרוקחות במשרד הבריאות, שירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות וכיוצ"ב), נקבע בהנחיות, כי יוטל כופר על יבואנים שלא ימציאו אישור כבר בעת הגשת רשימון כנ"ם למעט חריגים מצומצמים

נסקור להלן את המצב המשפטי ואת גדר המחלוקת סביב הנושא, ולבסוף נביא את עדכון ההנחיות מיום 7.3.07

המסגרת המשפטית: כאמור לעיל, מדובר בהטלת כופר מכח סעיף 14 לפקודת היבוא והיצוא, על עבירות שנעשו בהפרת הפקודה

העבירה הלכאורית שבה מדובר מוגדרת בסעיף 7(א) לפקודה זו, והיא "השטת" טובין בניגוד לצו פיקוח, כהגדרתו בסעיף 2 לפקודה. "השטה" מוגדרת, בין היתר, כיבוא טובין

סעיף 2 לפקודה, מגדיר צו פיקוח, כצו הכולל הוראות של שר התמ"ת בדבר איסור או הסדרה של יבוא טובין שפורשו בצו

צוי הפיקוח הרלבנטים לענייננו הם צו מתן רשיונות יבוא, 1939 וצו יבוא חופשי, התשס"ו-2006

מקריאת ההנחיות החדשות עולה כי נקודת המוצא להנחיות הינה כי ברגע היבוא (כניסת הטובין למים הטריטוריאליים של ישראל) חייבים היבואנים להחזיק בידם ברשיון או באישור, שהונפקו לפני מועד זה

תכלית החקיקה: תכלית חקיקת פקודת היבוא והיצוא וצו מתן רשיונות יבוא, 1939 הובהרה בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 156/58 היועץ המשפטי לממשלה נ' חכם (פ"ד יג (1) 651), שם נאמר כי הפקודה והצו הותקנו בתקופת מלחמת העולם השניה, מתוך מטרה להטיל פקוח חמור, שנועד להבטיח מניעת יבוא של סחורות בלתי חיוניות, מניעת הגעתם של צרכי אספקה לידי האויב וכיוצא במטרות כאלה, הכל לשם הגברת המאמץ המלחמתי וביצור המשק הכלכלי של הארץ
 

רשיונות יבוא:ככל שההנחיה מתייחסת לרשיונות יבוא, וככל שהדרישה להמצאתם עולה בקנה אחד עם כללי המשפט המנהלי, יש לפרשנות מינהל המכס הגיון מסוים. הסיבה לכך היא שמדובר בטובין האסורים ביבוא, למעט אם ניתן ליבואן ספציפי רשיון ליבוא אותה סחורה, ובמגבלות המופיעות ברשיון

קיימת גם פרשנות אחרת, המבוססת על חוקי היסוד, אשר שמה דגש על צמצום הפגיעה בחופש העיסוק למינימום ההכרחי על מנת להשיג את התכלית העומדת מאחורי הגבלות היבוא

אישורים לפי התוספת השניה לצו יבוא חופשי: כל האישורים הנדרשים בתוספת השניה, נדרשים באופן מהותי בחיקוקים שונים והם תולדה של פיקוח גופים מקצועיים ברשויות ממשלתיות שונות (כגון אישורים של מכון התקנים, בהתאם להוראות התקנים הרשמיים)

נחיצות האישורים נוגעת להבטחת בריאות הציבור, הגנת הצרכן וכיוצ"ב מטרות. כדי להשיג מטרות אלה, די בכך שיומצאו אותם אישורים לפני שחרור המוצרים מפיקוח רשות המכס

צו יבוא חופשי דורש צירוף האישורים לרשימון היבוא, זאת ותו לא. הצו אינו קובע את נחיצות האישור כבר ברגע היבוא. במילים אחרות, אם מצורף לרשימון היבוא האישור הנדרש, מדובר בסחורה מותרת ביבוא, ואין כל עבירה פלילית של יבוא בניגוד לצו פיקוח

המצאת האישורים על פי התוספת השניה לרשימון השחרור מפיקוח המכס, משיגה את המטרה התחיקתית, בדבר פיקוח הגופים המקצועיים על טיב הסחורה והבטחת בריאות הציבור והגנת הצרכנים, מבלי להטיל פיקוח נוקשה מדי

במקרה זה, די בכך שיבואנים יחוייבו להמציא את האישורים לפני שחרור הסחורה מפיקוח המכס, כדי להבטיח את המטרות העומדות בבסיס משטר האישורים

דרישה להצטייד באישורים השונים טרם היבוא ארצה, הכרוכה בסנקציה פלילית או תשלום כופר, מהווה פגיעה העולה על הנדרש, ואין לפרש את הוראות הדין הרלבנטי כמצדיקות תוצאה זו

עדכון זמני להנחיות: בעקבות פניות מצד איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, פרסם ראש מינהל המכס עדכון זמני להנחיות, שיהיה בתוקף למשך שלושה חודשים, עד לתאריך 7.6.07, כאשר בתקופה זו יידון הנושא בכללותו מול היועץ המשפטי של משרד התמ"ת. על פי העדכון, במקרים בהם לא ניתן לצפות כי יש צורך באישורים או ברשיונות יבוא, יוכלו מנהלי בתי המכס והממונים על תהליך השחרור שלא לדרוש כופר בגין המצאת רשיון או אישור באיחור

אין ספק כי המפתח לקשיים שנזכרו לעיל נעוץ במשרד התמ"ת, שבידיו הכלים לשנות את הגישה הנוקשה שבאה לידי ביטוי בהנחיות