Invalidation of Provisions of the American Dumping Legislation by the World Trade Organization (Article in Hebrew).

לאחרונה פסלו הגופים השיפוטיים של ארגון הסחר העולמי הוראה בחוק האמריקאי נגד ייבוא בהיצף, וכתוצאה מאי תיקון החוק בארה"ב - התירו לאיחוד האירופי וליפן להטיל מכסים כנגד סחורה אמריקאית. מדובר בתיקון החוק האמריקאי מסוף שנת 2000, הידוע כתיקון בירד (Byrd), אשר נועד לתמוך בתעשיה המקומית (ובעיקר בתעשיית הפלדה במערב התיכון של ארה"ב), בחקירות של ייבוא בהיצף. התיקון קבע כי הכסף הנגבה כתוצאה מהטלת היטל היצף יוכנס לחשבון מיוחד (במקום לאוצר המדינה, כפי שהיה בעבר), וישולם בסוף השנה הפיסקלית לחברות האמריקאיות אשר העלו את טענת ההיצף. תשלומים אלה נקראים תשלומי איזון (offset payments), ומטרתם המוצהרת לפצות את החברות המתלוננות על הוצאות (כגון השקעה במתקני ייצור) שנוצרו לאחר הטלת היטל ההיצף

התיקון נקרא על שמו של סנאטור רוברט בירד ממערב וירג'יניה, שיזם את התיקון במסגרת חוק העוסק בהוצאות חקלאיות. החוק (לרבות תיקון בירד) התקבל בסוף שנת 2000 ע"י הקונגרס האמריקאי שעמד לפני פיזור, בלא דיון בתיקון ובלא שרוב חברי הקונגרס היו מודעים למשמעותו

בשנים 2001 - 2002 הביא התיקון לתשלום 560 מיליון דולר ליצרנים אמריקאיים, כאשר 35% מסכום זה זורמים לכיסיהם של שני יצרני מיסבים. הדבר עורר זעם בארה"ב, הן מצד יצרני פלדה שציפו ליהנות מהתיקון ונכזבו, והן מצד יצרנים קטנים בענפי תעשיה שונים, שטוענים כי נפגעו מייבוא לא הוגן, אבל לא יכלו להרשות לעצמם ליזום או להשתתף בהליכי ההיצף

בחזית הבינלאומית עורר תיקון בירד סערה גדולה אף יותר. אחת עשר מדינות פנו לארגון הסחר העולמי בתלונה, אליה הצטרפו שש מדינות (ביניהן ישראל) כצד שלישי, וטענו כי חלוקת תשלומי איזון בנוסף להטלת היטל היצף מהווה סעד אסור על פי חקיקת הארגון, וכי תשלומי האיזון נותנים יתרון תחרותי לתעשייה האמריקאית. הגוף ליישוב סכסוכים של הארגון קבע כי תיקון בירד אכן הנו צעד בלתי קביל כנגד היצף, שכן הוא נותן לתעשיה האמריקאית תמריץ כספי ליזום חקירות היצף, ובכך מרוקן מתוכן את הדרישה כי כל מדינה תפתח בחקירת היצף רק בתמיכת התעשיה המקומית. ערעורה של ארה"ב על החלטה זו נדחה ע"י גוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי

ממשל בוש קרא לקונגרס לבטל את התיקון מייד, אולם התיקון נהנה מתמיכה רחבה בקרב המחוקקים. לאחרונה העניק ארגון הסחר העולמי למדינות שונות, ובראשן האיחוד האירופי ויפן, אישור סופי להטיל על ארה"ב סנקציות סחר בהיקף כ- 150 מיליון דולר, עקב הפרת חוקי הארגון והותרת תיקון בירד בתוקפו. במידה ותיקון בירד לא יבוטל, עשוי הארגון להטיל על ארה"ב סנקציות נוספות בתחילת 2005

בישראל התפרסמה לאחרונה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק היטלי סחר, ובייחוד הפרק העוסק בהיצף. למעשה מדובר בהתאמת החוק הישראלי לכללים שנקבעו ע"י ארגון הסחר העולמי ב- 1994 (סיבוב אורוגוואי), התאמה שישראל התחייבה לבצעה כבר מזמן. ההליכים המשפטיים סביב תיקון בירד מדגישים את החשיבות שבהתאמת החוק הישראלי לכללים הבינלאומיים הנוגעים להיטלי סחר, וכן את הסכנה של סנקציות כספיות משמעותיות שעשויות להיות מוטלות על מדינה שמתעלמת מכללים אלה