The composition arrangement in tax offences in light of criminal law (Article in Hebrew).

בימים אלה פרסמה רשות המיסים את החלטות ועדת הכופר לשנת 2009. מדובר בשורת החלטות בהן רשות המיסים הסכימה לסגור תיקי חקירות פליליות בתשלום כופר ע"י הנישומים. במאמר זה נדון בקצרה בהיבטים שונים של מוסד הכופר, תוך בחינת היבטים אלה על רקע ההחלטות הנ"ל.
 

מוסד הכופר נועד להקטין את העומס העצום המוטל על מערכות האכיפה והמשפט, בכך שהוא מעניש את עבריין המס, מבלי שהנושא יגיע לפתחו של בית המשפט. בכך מצומצם עומס העבודה העצום המוטל על המערכת. השאלה המתעוררת הינה, האם מוסד הכופר מסייע בהגשמת מטרות המשפט הפלילי ובפרט, את מטרות המשפט הפלילי בתחום הפיסקאלי.
 

לצד הכופר מצויות סנקציות נוספות שניתן להטיל באמצעותן עונש על מבצע עבירה פלילית בלא עריכת משפט פלילי. בין הסנקציות הללו, המשמשות כחלופות מלאות או חלקיות להליך הפלילי, ניתן למצוא את עבירות הקנס והעבירות המנהליות.
 

הכופר,כמו גם הסנקציות דלעיל, מהווה אמצעי לענישה פלילית. הכופר הוא תשלום עונשי, הבא לכפר על העבירה שנעברה, ומעת תשלום הכופר - העבירה מכופרת. פקודת מס הכנסה מאפשרת להמיר את העונש המוטל בגין עבירות שונות בכופר כסף. כאשר מנהל רשות המיסים משתמש בסמכותו הנ"ל, נפסק כל הליך פלילי נגד אותו אדם על אותה עבירה.
 

ככלל, ענישה נועדה להרתיע את העבריין בפועל ועבריינים בכוח, להגביל את חירותו של העבריין במטרה להגן על החברה, לשקם את העבריין, ולתת סנקציה הולמת על העבירה שבוצעה. בהתמקדות על תחום עבירות המס, הגורם המשמעותי ביותר הינו הגורם ההרתעתי - השפעה על הציבור להימנע מביצוע עבירות עקב החשש מענישה, כמו גם חינוך הציבור והרגלתו לציית לחוק, אליו מצטרף ההיבט הכספי, גבייה של סכומי כסף המוזרמים לאוצר המדינה.
 

האינטרס של עבריין המס להציע תשלום כופר או בהסכימו לקבל את הצעת רשויות המס לכופר, הוא מניעת ניהול ההליך הפלילי היקר המלווה בסבל , אורך שנים ארוכות , ותוצאתו אינה ידועה. לכך נוספת מניעת הסטיגמה המתלווה להרשעה, במידה ותהיה כזו בסיומו של ההליך הפלילי .
מנגד, האינטרס של רשויות האכיפה והתביעה בהטלת כופר הינם  אילוצי תקציב, אשר אינם מאפשרים להעמיד לדין את כל אלה שראוי להעמיד לדין. השימוש במוסד הכופר מבטיח, שמספר העבריינים שייענשו יהיה גדול יותר ממספרם במשטר שאין בו אפשרות להמיר העמדה לדין בכופר, שכן במקרה האחרון תבחר התביעה לטפל רק בחלק מהתיקים ולסגור את כל האחרים.
 

משטר שיש בו אפשרות לסיים את הטיפול בתיקים של עברייני מס בכופר, מניב תוצאה ששתי המטרות העיקריות של רשויות המס מושגות בה:  הגדלת מספר הנענשים והגדלת סך העונשים.
 

קיימות טענות רבות כנגד מוסד הכופר, כגון פגיעה בכושר ההרתעה של מערכת משפט הפלילי לנוכח ענישה כספית בלבד, תחושה כי הצדק ניתן למיקוח, ופגיעה בעיקרון השוויון שכן הכופר מקנה לעשיר, שביכולתו לשלמו, יתרון על העבריין העני.
 

לגישתנו, על אף החסרונות שבמוסד הכופר, החלופה של הקלה בעונשים של עבריינים "קלים" יחסית,  עדיפה על החלופה של סגירת תיקים רבים. אלמלא נערכו הסדרי כופר, הסיכויים כי עברייני מס  שאינם בדרגה החמורה יענשו היה נמוך בהרבה. השימוש בהסדרי כופר מגדיל את מספר הנענשים על-חשבון פגיעה מסוימת בחומרת העונש.
 

השוואת החלטות הכופר שפורסמו, לענישה פלילית בבתי המשפט באותה התקופה, מעלה כי המקרים הנדונים במסגרת הכופר משקפים עבירות בקנה מידה כלכלי קטן יחסית, שנזקם לקופת המדינה לא עלה בד"כ על סך של כ- 400,000 ש"ח. לעומת זאת, מרבית המקרים הנדונים בבית המשפט עוסקים בעבירות מס נרחבות בהרבה, המגיעות למיליוני ש"ח. עובדה זו תומכת בטענה כי מרבית העבירות שנענשו בכופר, לא היו מגיעות לבית המשפט, ובכך היה נפגע כוח ההרתעה כנגד עברייני המס.
 

השוואה נוספת מתמקדת ביחס לרמת הענישה בבתי המשפט לעומת רמתה בהסדרי הכופר, כאשר למטרה זו נבחרו עבירות בהיקף דומה (מבחינת היקף כספי, עבר נקי, תחכום בביצוע העבירה וכו'). הבדיקה  מעלה כי בהסדרי הכופר סכום הקנס הכספי בד"כ גבוה יותר לעומת ענישת בתי המשפט, אך מאידך, בתי המשפט מטילים לעתים קרובות עונשי מאסר. עונשי המאסר בעבירות שהיקפן דומה לעבירות נשוא הכופר, נע ממאסר על תנאי, עד למספר חודשי מאסר, אשר מומרים בעבודות שירות (עד ששה חודשים).
 

משמע, כי מי שפונה להסדר הכופר נענש בד"כ בסכום כספי גבוה יותר, אך חוסך את הסיכון כי דינו ייגזר לביצוע מספר חודשי עבודות שירות. מבחינת עבריין המס יש בכך "קנייה" מסוימת של הסיכון.
 

אחד מיתרונות העבר של הסדרי הכופר, מנקודת מבטו של עבריין המס - שמירת האנונימיות, נפגע לאחרונה, לכשנקבע כי יש לפרסם את שמות העבריינים אשר הגיעו להסדר הכופר עם רשויות המס.