A shareholder who opposes a transaction with a controlling shareholder can be regarded as having a personal interest (Article in Hebrew).

בפסק דין שניתן בחודש שעבר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת ה"פ 7236-05-11 גולדפון בע"מ ומרדכי אלבוים נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ ואח', נפסק שהצבעתו של בעל מניות בחברה נגד אישור עסקה עם בעל השליטה בחברה (בהתאם לסעיפים 270(4) ו-275 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 ("החוק")), עשויה להיחשב כנגועה בעניין אישי. הכרעה זו מעניינת במיוחד על רקע הגדלת הרוב הנדרש מקרב אלה שאינם בעלי עניין אישי, לשם אישור העסקה עם בעל שליטה במסגרת תיקון 16, שנכנס לתוקף בחודש מאי השנה.

חברת ב.יאיר ("החברה") היא חברה ציבורית, אשר כ-85% מהון המניות שלה מוחזק בידי בעלי השליטה בה, אשר מספקים שירותי ניהול לחברה באמצעות חברה פרטית ("חברת הניהול"). בעל מניות המיעוט, מרדכי אלבוים, החזיק בכ-10% ממניות החברה. בסוף שנת 2010 פג תוקפו של הסכם הניהול בין החברה לחברת הניהול, ובעלי השליטה ביקשו להתקשר בהסכם ניהול חדש עם החברה. החברה פעלה בהתאם להוראות סעיפים 270(4) ו-275 לחוק: ההסכם אושר על ידי ועדת הביקורת של החברה ועל ידי הדירקטוריון. השלב הבא הנדרש על-פי החוק, הוא אישורו של ההסכם באסיפה הכללית של בעלי המניות, על ידי "רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים בהצבעה" (סעיף 275(א)(3)(א), בהתאם לנוסח החוק כפי שתוקן במסגרת תיקון 16). טרם ההצבעה, הודיע אלבוים כי יתנגד לאישור ההסכם, שלטענתו מהווה עסקה גרועה, ושכל מטרתו היא העברת רווחי החברה אל בעלי השליטה, על חשבונם של בעלי מניות המיעוט.

החברה סברה כי לאלבוים עניין אישי בעסקה, וזאת בשל דרישותיו לקבלת תגמול כספי מיוחד ולמינוי נציגו לתפקיד סמנכ"ל בחברה אשר נדחו בעבר על ידי החברה. על כן, ניסתה החברה לגרום לכך שקולו ימנה במניין אלה שיש להם עניין אישי בעסקה ולא במניין המתנגדים לעסקה, שאינם נגועים בעניין אישי. בעקבות פנייתו של אלבוים לרשות ניירות ערך ("הרשות"), הודיעה הרשות לחברה כי לא ניתן לראות בעל מניות המצביע נגד אישור עסקה עם בעל שליטה בחברה, כבעל עניין אישי. החברה מצִדה נותרה איתנה בדעתה, ובהצבעה שהתקיימה באסיפה הכללית שכונסה לאישור הסכם הניהול, פסלה את הצבעתו של אלבוים. אלבוים פנה לבית המשפט וביקש לקבוע כי אין לו עניין אישי בהסכם, וכי חובה להביא בחשבון את הצבעתו יחד עם יתר המתנגדים לעסקה בחישוב הרוב הנדרש לאישורה.

בית המשפט ניתח את הוראות החוק הרלוונטיות והגיע למסקנה, לפיה תכלית סעיף 275 לחוק איננה תכלית צרה של ריסון כוחם של בעלי השליטה דווקא, אלא תכלית רחבה יותר של נִטרול השפעתו של כל מי שאינו שוקל את טובתה של החברה בלבד. מי שהצבעתו איננה נובעת ממניעים של טובת החברה בלבד, קולו לא יִמנה ואין זה משנה אם הוא בעד אישור העסקה או מתנגד לה. לפי פרשנות זו, אין הבחנה בין בעלי העניין המצביעים בעד ההסכם, לבין אלו המצביעים נגדו. בכך השמיט בית המשפט את הקרקע תחת רגליהם של בעלי מניות מתנגדים-סחטנים, אשר לאורך שנים התבססו על עמדתה של הרשות בסוגיה זו.

בית המשפט פסל גם את סיווגו של אלבוים כבעל עניין אישי, באופן שנעשה על ידי החברה. זאת מתוך תפיסה לפיה לא ייתכן שבעלי השליטה ישפיעו על תוצאות ההצבעה, גם אם באופן עקיף, על ידי קביעת מיהותם של בעלי העניין האישי בעסקה. פסילה מוקדמת של בעל מניות תֵעשה רק על-פי הודאתו של בעל מניות כי יש לו עניין אישי באישור העסקה, או כאשר הדברים גלויים על פניהם (כאשר מדובר בבעל שליטה או קרוב משפחתו). אם החברה או בעל מניות אחר סבורים כי בניגוד להצהרה של בעל מניות כלשהו, הוא נגוע בעניין אישי, עליהם לפנות לבית המשפט ולהוכיח זאת על פי סעיפים 192-193 לחוק.

לקביעה של בית המשפט, לפיה גם הצבעה של בעל מניות נגד אישור עסקה עם בעל שליטה, עשויה להיות נגועה בעניין אישי, ישנן השלכות מיידיות על עסקאות וחברות רבות במשק. בנוסף, למנגנון שנקבע בפסק הדין, ישנה גם חשיבות מעשית רבה, בכל הנוגע לאופן הקביעה בדבר קיומו של עניין אישי והעברת נטל ההוכחה לבעל המניות הטוען זאת.