Anticipated innovations in the Trade Levies Law (Article in Hebrew).

לאחרונה הפיץ משרד התמ"ת תזכיר חוק לתיקון חוק היטלי סחר [תזכיר חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון מס' 5), התש"ע-2010], במסגרתו משולבים שני תיקונים עיקריים לחוק היטלי סחר. על פי חוק זה מוטל היטל היצף (כמו גם היטלים נוספים) המייקר מוצרי יבוא המתחרים בתוצרת הארץ. התיקון הראשון, נוגע לחיזוק הבקרה על החלטות הממונה על היטלי סחר להורות על הפקדת ערובה זמנית, ואילו התיקון השני, עוסק בהוספת מנגנון לבדיקת הגדרת הטובין שנקבעו בצו המטיל היטל, על-מנת לצמצם עמימות בהגדרת הטובין וכדי למנוע עקיפת הצו.

חיזוק הבקרה על החלטת הממונה להורות על הפקדת ערובה זמנית

ההליכים עד להטלת היטל היצף, היטל משווה או נקיטה באמצעי הגנה אורכים פרק זמן ממושך של שנה עד שנה וחצי, וזאת, בין היתר, לאור הצורך בקבלת ועיבוד מידע אשר מתקבל מגורמים רלבנטיים רבים, ולאור הצורך באישורם של גורמים שונים לנקיטה באמצעי ההגנה או להטלת ההיטל. לפיכך, וכדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי בתקופת הביניים, מסמיך החוק הקיים את הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת לקבל, כבר לאחר קבלת תגובה ראשונה מהמשיבים להליך, החלטה להורות ליבואנים להפקיד ערובה זמנית, וזאת אם ממצאי הביניים של חקירתו הינם כי יש ראיות לכאורה להתקיימות התנאים להטלת היטל או נקיטת אמצעי הגנה, ואם נדרשת הפקדת ערובה זמנית כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי בתקופת החקירה. ברם, בעוד שהטלת היטל או נקיטה באמצעי הגנה מצריכים אישור של מספר גורמים, הרי שכיום החלטה על הפקדת ערובה זמנית הינה של הממונה לבדו, באופן שאין מוטלת עליו כל חובה להתייעץ ו/או לקבל אישור גורם נוסף, בטרם יחליט על הטלת הערובה הזמנית. חשוב להדגיש, כי גביית ערובה זמנית גורמת נזק כבד ליבואן ופוגעת בזכות יסוד המוקנית לו (זכות הקניין), וזאת על פי החלטת פקיד בודד במשרד התמ"ת.  

בהתאם לתיקון המוצע, ישתנה ההליך בו מוטלת הערובה הזמנית, כך שבמקרה של חקירת תלונה על קיומו של יבוא בהיצף או יבוא מסובסד (פרק ג' לחוק), הנחשבים לסחר בלתי הוגן, תוטל על הממונה חובה להיוועץ עם יו"ר הוועדה המייעצת לעניין היטל היצף והיטל משווה בטרם יחליט על הטלת ההיטל. כמו כן, במקרה של בירור בשל גידול משמעותי ביבוא הגורם לנזק חמור לענף היצרני המקומי, שאינו נחשב לסחר בלתי הוגן (פרק ב'2 לחוק), תידרש הסכמה מפורשת של מנכ"ל משרד התמ"ת להטלת הערובה הזמנית, כאשר מתחם שיקול הדעת של המנכ"ל יוגבל לבחינת נימוקים הנוגעים למשק בכללותו או ליחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ.

הוספת מנגנון לבדיקת הגדרת הטובין

חידוש נוסף המוצע בתזכיר הצעת החוק, נוגע לאימוץ מנגנון של "בדיקת הגדרת טובין", הנהוג בארה"ב ובאיחוד האירופי, אשר נועד להתמודד עם הבעייתיות הכרוכה בהגדרת הטובין בצו ההיטל או הערובה הזמנית.
 

היטל לפי החוק מוטל על יבוא של טובין, כפי שהוגדרו בצו המטיל את ההיטל. מכיוון שלכל מוצר יש קשת של מאפיינים, יכולה להיות אי וודאות אם מוצר מסוים נופל בגדר הטובין המוגדרים בצו. לפי דברי ההסבר להצעה, אחת מהדרכים בהן מנסים יצרנים זרים ויבואנים לעקוף את הצורך בתשלום היטל היצף הוא על ידי יבוא של מוצר דומה לו, אשר מחד גיסא, אינו נכלל בהגדרת המוצר עליו הוטל ההיטל, ומאידך גיסא, דומה לו מספיק על מנת להוות לו תחליף מסחרי, וכך למעשה מסוכלת מטרתו של ההיטל.

בהתאם לחוק הקיים, במקרה של ניסיון לעקיפת היטל, מכסה או ערובה זמנית, או במקרה אחר בו מוצר הדומה לטובין שהוגדרו אינו נכלל בהגדרה ולכן לא חלים עליו ההיטל, המכסה או הערובה הזמנית, יש לנקוט בהליך חדש לגבי המוצר החדש. זאת, בשונה מהמצב בארה"ב, שם בעיות של עקיפת היטל על ידי יבוא מוצר דומה מטופלות על ידי בחינה הנקראת "product scope". הרשות האמריקאית יכולה ליתן קביעה בנדון בתוך 45 ימים ("scope ruling") או לפתוח ב-"scope inquiry". כך או כך, הבחינה אינה כוללת בדיקה של התקיימות התנאים להטלת היטל בקשר עם יבוא המוצר החדש. פרוצדורה דומה נהוגה גם באיחוד האירופי, שם במקרה של יבוא מוצר השונה במקצת מהמוצר עליו חל ההיטל, ניתן לתקן את ההיטל גם ללא בביצוע חקירה חדשה או פרסום הודעה רשמית על עריכת הבחינה מחדש.

יצוין, כי במסגרת החלטת הוועדה המייעצת בעניין בקשת אביזרי צנרת כרמיאל (2004) בע"מ לבחינה מחדש של היטל היצף על יבוא קשתות פלדה עם תפר מסין העממית (ניתנה ביום 3.3.10), הביעה הוועדה ביקורת על ההסדר החקיקתי הקיים, וקראה למחוקק לבחון החלתם של הסדרים כגון אלו במדינת ישראל. משרד התמ"ת נענה לקריאה זו, ובמסגרת התיקון המוצע, מציע כי הממונה יוסמך לבדוק ולהחליט האם מוצר מסוים בא בגדרו של ההיטל או מכסת היבוא, וזאת מבלי לערוך חקירה מלאה חדשה לגבי התקיימות התנאים להטלת היטל אלא אך להתמקד בדמיון בין המוצר לטובין שבהגדרת ההיטל.