Is a forwarder really liable for damages to cargo occasioned in consequence of the carrier’s negligence? (Article in Hebrew)

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל-אביב עלול להדיר שינה מעיניהם של משלחים בינלאומיים, מחשש שתוטל עליהם אחריות למעשיהם של קבלני-משנה, אשר אליהם פנו על מנת להעביר סחורות ליעדיהן. 

מעשה שהיה כך היה:
חברה ישראלית ביקשה לייצא לגרמניה יריעות פלסטיק, ולצורך כך התקשרה בחוזה עם חברה לשילוח בינלאומי, אשר תפקידה היה לתאם את העברת הסחורה מנקודת המוצא ועד ליעדה.
 

חברת השילוח נעזרה בחברת משאיות על מנת לשנע את הסחורה בתחומי גרמניה, כאשר בחוזה נאמר כי על חברת המשאיות לתת לבעל הסחורה (הקונה) התראה מראש בטרם ההגעה, וכן כי עליה להתקשר למשלח, אם תתעוררנה בעיות.
 

חברת המשאיות הגיעה עם הסחורה אל מחסני הקונה ללא התראה, משלא מצאה איש במקום, לא טרחה להתקשר אל המשלח (כפי שסוכם), אלא אכסנה את הסחורה באופן זמני במחסניה ללא שמירה נאותה מפני פגעי מזג האוויר, והסחורה ניזוקה.  
 

אחת מן השאלות שעלתה לדיון בבית משפט השלום בתל-אביב הייתה, מהי מידת האחריות של המשלח לנזקים שנגרמו עקב רשלנות חברת המשאיות, נזקים אשר לא היו לו (למשלח) שליטה עליו.
 

בית המשפט בחן בצורה מעמיקה את המסמכים שהוחלפו בין הצדדים - בעל הסחורה (=המוכר) והמשלח, ומצא כי המשלח הוציא שטר-מטען שבו התחייב מפורשות לבצע את ההובלה מנקודת המוצא ועד לנקודת היעד, וכי הוא יהיה אחראי לכל נזק שייגרם במהלך הובלה זו, גם אם ייעזר בגורמים נוספים למטרת ביצוע ההובלה. בשל התחייבות זו, פסק קבע בית המשפט כי המשלח (בנוסף לחברת המשאיות) אחראי להתרחשות הנזק. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי על חברת המשאיות להשיב למשלח כל סכום שהמשלח יידרש לשלם לבעל הסחורה, כך שבפועל, המשלח לא ניזוק כספית.

(ת.א. (ת"א) 179283/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סיוונית שילוח בינלאומי בע"מ ואח', פסק-דין מיום 21.8.06)

שאלה: האם חששם של המשלחים מוצדק?

והתשובה היא: לא בהכרח. יש לשים לב לנקודות הבאות: 

  1. בית-המשפט חייב את המשלח במקרה זה בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה, אך ורק בשל ההתחייבות המפורשת שהמשלח לקח על עצמו בשטר-המטען, למעשי חברת המשאיות.
     
  2. מדובר בפסק-דין של בית-משפט שלום, שתוצאתו עלולה להשתנות באם יוגש ערעור. אך גם אם לא יוגש ערעור, וגם אם יוגש ערעור אשר יידחה, פסק-דין זה לא מחייב בתי משפט אחרים, אם נושא דומה יעלה בפניהם. 
     
  3. בפסקי-דין אחרים בהם עלתה לדיון שאלת אחריותו של המשלח בגין נזקים שגרם המוביל, הגיעו בתי-המשפט לתוצאות שונות:  
     
    משלח תיאם יבוא נעליים מאיטליה עבור קונה ישראלי. הנעליים יובאו לישראל, ונגנבו מידי המוביל בישראל. בית-משפט השלום בפתח-תקווה קבע כי המשלח פטור מאחריות, וזאת משום שהמשלח, בשונה מפסק-דין הפניקס (המובא בראש העמוד) לא חתם על שטר מטען, ולא על התחייבות מפורשת לשאת בנזק שייגרם למטען, ותפקידו הסתכם בתיאום ההובלה, ולכן מרגע שהסחורה יצאה מידיו והגיעה אל המוביל, האחריות היא של המוביל בלבד.

(ת.א. (פ"ת) 2367/99 שלדג שיווק מוצרים לחייל (1989) בע"מ נ' מולטי מודליים סחר ושרותי מכס בע"מ ואח', פסק-דין מיום 4.6.01)

במקרה אחר, חברת מחשבים ביקשה לייבא חלקים למחשבים מהולנד. לצורך כך, התקשרה עם משלח, אשר מצא עבורה מוביל בשטחי הולנד. המוביל לקח את הסחורה, ואיבד אותה בשטחי הולנד.
בית משפט השלום ברמלה קבע כי יש להבחין בין משלח בלבד, שתפקידו מסתכם בתיאום ההעברה, ובין משלח-מוביל, אשר נוטל על עצמו אחריות להגעת המטען, על ידי המבחנים הבאים (המובאים במאמרו של עופר שגיא, "המשלח הבינלאומי- FREIGHT FORWARDER - מעמד משפטי מיושן לעומת מציאות חדשה", עיוני משפט י"ד(3) (1989), 541):

א. מהות ההתחייבות שנוטל על עצמו המשלח בשטר המטען. כאשר המשלח נוטל על עצמו התחייבות להגעת הסחורה אל יעדה, יש לראות בו כמשנע. כאשר המשלח מתחייב למצוא מוביל עבור בעל המטען, יש לראות בו כמשלח בלבד.

ב. האם המשלח מרוויח רווח נוסף כתוצאה משליחת מטענים באופן מאוחד (קונסולידציה). אם כן, יש לראות בו כמשנע, משום שתפקידו לא מסתכם בתיאום בלבד, אלא יש לו "אינטרס נוסף" בעסקה.

ג. הרישום בשטרי המטען – באם יש שטר-מטען מסטר בו רשום בעל המטען כבעלים, יש לראות אותו כמשלח בלבד. באם יש שני שטרי מטען, באחד רשום המשלח כבעל המטען, ובשני (שטר מטען פנימי) רשום הבעלים האמיתי - יש לראות במשלח כמשנע.

כאשר מגיעים למסקנה שהמשלח הוא שליח בלבד, הוא אינו אחראי לרשלנות המוביל. כאשר מגיעים למסקנה שהמשלח הוא בעצם משנע, הוא אחראי לרשלנות מובילי-המשנה אשר עובדים תחתיו, כולל המובילים הימיים.

במקרה זה, קבע בית המשפט כי המשלח הינו משלח בלבד, אשר נטל על עצמו התחייבות למצוא מוביל ותו לא. ברגע שהמשלח מצא מוביל, העביר אליו את הסחורה - אין הוא נושא באחריות לכך שהמוביל איבד את הסחורה.

(ת.א. (רמ') 1230/00 גלקסי מחשבים וטכנולוגיות מתקדמות בע"מ נ' תובלה בינלאומית בע"מ, פסק-דין מיום 14.7.2003)

במקרה נוסף, חברה ישראלית ביקשה לייצא להונדורס שתילי בננות. החברה התקשרה עם משלח, אשר מצא עבורה מוביל, והורה למוביל מה יהיה מסלול ההובלה. המוביל שינה, על דעת עצמו ומבלי ליידע את המשלח, את מסלול ההובלה, וכתוצאה מכך השתילים ניזוקו.
 

בית-משפט השלום בתל-אביב קבע כי למרות שהמשלח חתם על שטר-מטען, לא התחייב המשלח להגעת הסחורה ליעדה, ולא התחייב לשאת באחריות לנזקים שייגרמו על ידי המוביל.
  

לכן, פסק בית המשפט כי המשלח נהג כמשלח סביר כאשר התווה למוביל את מסלול הנסיעה, ואין זה באחריותו שהמוביל בחר לשנות את המסלול.

 

(ת.א. (ת"א) 33015/99 משתלות בן צור בע"מ נ' Iberia Lineas Aereas De Espana S.A. ואח', פסק-דין מיום 15.10.2002)

 

בעניין אחר, עוסק ישראלי ביקש לייבא ביגוד מסין. לצורך כך, פנה אל משלח, אשר יתאם עבורו את הגעת הסחורה. המשלח פנה למוביל בסין, אך הסחורה עלתה באיחור לאונייה.
 

בית-משפט השלום בהרצליה קבע כי האיחור נובע מרשלנות המשלח (ולא המוביל), אשר התחייב בחוזה כי הסחורה תגיע ליעדה תוך זמן קצוב, ולא עמד בהתחייבותו, ועל כן הטיל עליו אחריות.
 

בדרך אגב, מציין בית המשפט כי המשלח במקרה זה היה משלח בלבד ולא מוביל, וזאת משום שתפקידו הסתכם בתיאום ההובלה ותו לא. עוד מציין בית המשפט, כי למיטב ידיעתו משלח, בדרך כלל, לא נושא באחריות למעשי המוביל, אשר אינם בשליטתו, למרות ששאלה זו טרם נדונה על ידי בית המשפט העליון. אך, כאמור, במקרה זה הטיל בית המשפט אחריות על המשלח, משום שהוכח כי המחדל היה שלו אישית ולא של המוביל.

(ת.א. (הרצ') 2601/02 יוסף אלחליבי נ' מ.מ חברה לסחר ושירותי הובלה מולטימודליים (1986) בע"מ, פסק-דין מיום 28.2.2006)

נשאלת השאלה: מה על המשלחים לעשות, בכדי להקטין את הסיכון שתוטל עליהם אחריות בגין מעשי קבלני המשנה?

פסקי הדין השונים מובילה למסקנה כי על המשלח לפעול כדלקמן:

  1. יש להעדיף, ככלל, כי המשלח לא יוציא שטר מטען פנימי בו הוא עצמו רשום כבעלים, אלא יעדיף לחתום חוזה נפרד עם בעל הסחורה בגין מגוון השירותים שהוא נותן, והכוללים בין השאר: הובלה יבשתית, פריקה, העמסה וכו'.
     
  2. באם בוחר המשלח להוציא, מסיבותיו שלו, שטר מטען פנימי, מומלץ כי יצוין במפורש מהם השירותים שיינתנו על ידי שטר מטען זה ומהו גבול האחריות של מנפיק שטר מטען זה.
     
  3. במקרים רבים מתברר כי ביטוח אחריות מקצועית של משלחים אינו מכסה אירועים כגון המפורשים בדוגמאות שפורטו לעיל. מומלץ כי המשלחים יתייעצו עם יועצי ביטוח כדי לוודא שהפוליסה מכסה אירועים אלה.
     
  4. על המשלחים להתקשר עם מובילים אמינים, על מנת שאם יידרשו לפצות בגין נזקים בעתיד, יוכלו לחזור אל המובילים ולתבוע מהם את הנזק.

לסיכום, למיטב דעתנו, אין לראות בפסק-דין הפניקס משום הלכה או תקדים. לכן, אין סיבה לציבור המשלחים "להיכנס לפאניקה", ועל אף חשיבותו של פסק-דין הפניקס, יש לקחת אותו בפרופורציה הראויה.