Fate of class action for better or for worse is affected by statistical research (Article in Hebrew).

לאחרונה, החלו בתי המשפט לעשות שימוש במחקרי סטטיסטיקה ושוק, לשם ביסוס החלטותיהם, ביחס לבקשות המוגשות לפתחם לאישור תביעות כתובענות ייצוגיות.
 

הליך הבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית מהווה שלב פרלימינרי, בו בית המשפט מברר אם ראוי לדון בתביעה שהוגשה כתובענה ייצוגית. חוק התובענות הייצוגיות מונה מספר תנאים אשר רק בהתקיימם תאושר תביעה כתובענה ייצוגית, אשר אחד החשובים בהם הוא: היות התובענה מעוררת שאלות עובדתיות או משפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה. לצורך כך, בוחן בית המשפט, אם הקבוצה אותה מייצג התובע הינה מוגדרת ובעלת עילת תביעה הדומה לזו של המבקש. לשון אחר, בית המשפט בודק באם התובע אכן מייצג קבוצה הומוגנית של תובעים, שאם לא כן, עניינו איננו ראוי להתברר במסגרת תובענה ייצוגית וניהול ההליך במסגרת זו אינו הדרך היעילה וההוגנת להכריע בעניין.

כלים סטטיסטיים כדוגמת סקרי דעת קהל ושוק, המוגשים במסגרת חוות דעת של מומחה מתחום שיטות המחקר והסטטיסטיקה, הינם אחד מן האמצעים העומדים הן לרשות התובעים והן לרשות הנתבעים בתובענות ייצוגיות, לצורך הוכחת טענותיהם ביחס להומוגניות או היעדרה, בקרב הקבוצה אותה חפץ התובע לייצג.
 
כך, בהחלטה שניתנה זה לא מכבר על ידי בית המשפט המחוזי בת"א נקבע כי לתובע וקבוצת צרכנים אותה הוא ביקש לייצג, לא עומדת עילת תביעה דומה ומשותפת, לאור סקר מדגמי אשר הגיש הנתבע בתיק, תאגיד מזון  (ת.א. 1729/06). לטענת התובע באותו תיק, תאגיד המזון הטעה את ציבור הצרכנים, בכך שהפחית ממשקל אריזות מוצרי ופלים אשר שווקו על ידו, מבלי שדבר ההפחתה הובא לידיעת ציבור הצרכנים, כאשר גודל האריזה נותר זהה ברם מחירה לא הוזל. בית המשפט קיבל את טענות תאגיד המזון, ובכלל זה כי ההפחתה במשקל המוצר התבטאה בהפחתת כמות מזערית של קרם, מכל ופל שיוצר על ידו (ולא בגריעה מכמות הופלים שבאריזה). תאגיד המזון הגיש לפתחו של בית המשפט סקר-טעם שנועד להוכיח כי רבים מצרכני המוצר כלל לא הבחינו בשינוי כלשהו שחל במוצר, חלק אחר הבחין בשינוי אך העדיף את טעמו החדש של המוצר ורק חלק קטן מציבור הצרכנים שהבחין בשינוי, העדיף את המוצר במתכונתו הישנה. לאור זאת, בין היתר, הגיע בית המשפט למסקנה כי בפועל לא קיימת קבוצה הומוגנית של צרכנים אשר נפגעה כתוצאה מן השינוי שחל במשקל המוצר.

בפסק-דין שניתן על ידי בית המשפט העליון לאחרונה, התברר עניינו של תובע אשר טען כי הוטעה על ידי פרסום של חברת בזק בינלאומי ביחס לתעריפי השיחה (ע.א. 458/06). בית המשפט העליון, פסק, כי מצופה מן התובע הייצוגי לבוא ולהציע הצעות מעשיות למנגנון, על פיו ניתן יהיה לקבוע, או לכל הפחות להעריך, איזו קבוצת צרכנים אכן נפגעה מן הפרסום המטעה ומהי מידת הנזק אשר נגרמה להם.
 

בהחלטה אשר ניתנה זה מקרוב על ידי השופטת רות רונן, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב  (ת.א. 2687/06), נוצק תוכן לביטוי "מנגנון" אשר בית המשפט העליון התייחס אליו בפסק-דינו האמור. באותה החלטה נדונה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, שעניינה רכישת מוצר בעקבות האזנה לפרסומת ברדיו אשר הטעתה לכאורה את הרוכש לסבור כי המוצר מוענק לו בחינם, ולא היא. בהמשיכו את המגמה של שימוש במחקרים סטטיסטיים בעת דיון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, קבע בית המשפט המחוזי כי המנגנון אותו הזכיר בית המשפט העליון כאמור, יכול להיות במקרים מסוימים, מחקר סטטיסטי, ובלבד שמחקר זה יפרוש שיטה קבילה ויעילה לזיהוי קבוצת הצרכנים אותה מייצג התובע. למרות שלתובע עמדה עילת תביעה אישית, החליטה השופטת רות רונן כי התביעה אינה ראויה להתברר כתביעה ייצוגית מאחר והתובע לא הראה כי קבוצת הצרכנים אותה הוא מייצג היא הומוגנית, קרי כי קיימת קבוצה מוגדרת של צרכנים אשר הוטעתה בדרך ובאופן בו הוטעה התובע עצמו, שהרי מטבע הדברים, בקבוצת הצרכנים קיימים כאלו אשר נחשפו לפרסומת אך היא כלל לא השפיעה עליהם בהליך רכישת המוצר, כאלו אשר נחשפו לפרסומים נוספים אשר שודרו במקביל אך לא היו מטעים, כאלו אשר רכשו את המוצר מבלי שהאזינו לרדיו ועוד. השופטת קבעה כי במידה והתובע היה נעזר בכלים סטטיסטיים לצורך הגדרת ובדיקת גודלה של קבוצת הצרכנים אשר הוטעתה בעקבות ההאזנה לפרסומת, כפי שהוטעה התובע, יתכן ובקשתו לאישור התביעה כייצוגית הייתה נענית.

בעקבות ההחלטות האחרונות שניתנו כאמור, ניכר כי המחקר הסטטיסטי יכול לחרוץ את גורלה של הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, כאשר הערכאות השיפוטיות מזמינות את הצדדים, לעשות שימוש בכלים סטטיסטיים לצורך הוכחת טענותיהם, בכל הנוגע לקיומו של מרכיב הומוגניות בקרב קבוצת הצרכנים שנפגעה לכאורה, או העדרו.