Prior Application to the Taxes Authority (Pre-Ruling ) (Article in Hebrew).

תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה משנת 2005 הוסיף לפקודה פרק המסדיר את נושא החלטת המיסוי ("פרה - רולינג").

בקווים כלליים ניתן להגדיר את הפרה רולינג כאישור או קביעה של רשויות המס, בהמשך לבקשת נישום ספציפי, בעניין תוצאות המס של פעולותיו ועסקאותיו של אותו הנישום.

מתן החלטות מיסוי אמור לסייע בהסרת אי הוודאות בעסקאות במשק, להפחית את הדיונים עם פקיד השומה בשלב השומה, ולתרום בכך הן למגזר העסקי והן לאוצר המדינה, כאשר צד אשר מקבל את החלטת המיסוי ידע בדיוק מהן התוצאות הפיסקאליות של פעילות עסקית אותה הוא מתכנן ויוכל לשקול מראש האם עסקה כדאית עבורו.

כדי לאפשר גם לנישומים אחרים לדעת מהי עמדת רשות המס בסוגיות שנדונו בהחלטות מיסוי, וכדי להבטיח שקיפות ואחידות במתן ההחלטות, נקבע כי תמציות של החלטות המיסוי יפורסמו באופן סדיר.

פרסום החלטות המיסוי מאפשר לנישומים נוספים לבחון את הפרשנות אשר רשויות המס נותנות להוראות חקיקתיות, כדרך לתכנון מהלכיהם. יתר על כן, הפרסום ימנע את תחושת האפליה אשר עשויה להתעורר אצל נישומים, אשר אף אם אינה מוצדקת, מעיקה על ציבור משלמי המס, אשר חשים כי הם מקופחים ביחס לאחרים, המקורבים לצלחת.

עם זאת, יש להיזהר בניצול מידע זה בהחלטות עסקיות, היות והפרסום של החלטות המיסוי הוא תמציתי מאד, ואינו מכיל את מלוא הרכיבים אשר היו עשויים להיות חלק משיקולי הרשות, ופרסומם נמנע על מנת לשמור על חסיון המידע אשר ניתן לרשות המס.

כמו כן, חשוב להכיר במעמדן המשפטי המוגבל של החלטות מקדמיות בדומה למעמדם המשפטי של חוזרים מקצועיים: מדובר בהצגה של עמדת הרשות בלבד, ואין להסתמך עליהן באופן בלעדי לצורך פרשנות החוק. חיזוק לאמור מצוי במספר פסקי דין שקבעו בצורה חד-משמעית כי "מלאכת פרשנות החוק הנה מלאכתו של בית המשפט ולא של הרשות המנהלית". על כן, אין לראות בהחלטות המיסוי כמחייבות את כלל הנישומים, אלא כמציגות את  גישת הרשויות בלבד.

לאחרונה התפרסם הקובץ השני של החלטות המיסוי. בין ההחלטות שפורסמו ניתן למצוא אישורים לשינויי מבנה, אישורים בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, מיסוי עסקאות ותאגידים בשוק ההון, מיסוי הקצאת אופציות לעובדים, אישורים מראש בהקשר למיסוי עסקאות מקרקעין ומיסוי בינלאומי, לרבות קביעת תושבות ועוד.

כדוגמא להחלטת מיסוי אביא החלטה מתחום מיסוי המקרקעין - אשר דנה בהעברת נכסים בין בני זוג אגב הליך הגירושין.

מקרה זה עוסק בבני זוג אשר התגרשו בשנת 2002,  אשר הגיעו להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו, האישה זכאית לגור בדירת הזוג, כאשר בשלב המשכי הדירה תימכר ותמורתה תתחלק בין בני הזוג. 

בפועל הבית לא נמכר, ובני הזוג ביקשו, מספר שנים לאחר מכן, לתקן את פסק הדין כך שמלוא הזכויות בדירה יועברו לאישה תמורת תשלום סכום חד פעמי לבעל.

בני הזוג ביקשו לקבוע כי העברת הזכויות לא תהווה "מכירה" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין היות והיא בוצעה אגב תהליך הגירושין. הקושי אשר התעורר הוא, שההסכמה החדשה התקבלה מספר שנים לאחר סיומו של הליך הגירושין.

רשות המיסים בחרה להקל על בני הזוג, ולראות את ההעברה של הדירה כחלק מהליכי הגירושין, על אף מועדה המאוחר - כל עוד תקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה.