Compensation for the Representative Plaintiff is Liable to Tax (Article in Hebrew).

כיצד יש למסות (אם בכלל) פיצוי מיוחד המתקבל אצל התובע במסגרת תובענה ייצוגית? נושא זה נדון בפסק דין מן העת האחרונה , קרן חיים נ. פקיד שומה גוש דן (עמ"ה (ת"א)  1109/04).

המערער, קרן חיים, תבע בתביעה ייצוגית את חברת סלקום ישראל בע"מ, לאחר שגילה טעות בחשבונות הטלפון הנייד שלו. מהות הטעות הייתה, כי חרף חיובו מראש בגין שירותים נלווים שמספקת חברת סלקום, נהגה סלקום לגבות במסגרת החשבון גם את ההפרש הנובע מעליית מחיר השירותים לכל תקופת החשבון. לשון אחר, במסגרת החשבון, סלקום נהגה לזכות את מנוייה במחיר ששולם מראש ולחייבם בגין אותם שירותים במחיר החדש.

המערער ביקש לבוא חשבון עם חברת סלקום על שגבתה מיליוני שקלים מהפרשים זניחים אלה, אשר אין לכל פרט בציבור תועלת לעסוק בהם והגיש תביעה ייצוגית כנגד חברת סלקום.

המערער וסלקום הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל את אישור בית המשפט. בהסכם הפשרה נקבע כי סלקום תיתן פיצוי לכלל מנויי סלקום בסך כולל  של 7,137,000 ש"ח, ואילו סכום הפיצוי המיוחד שנפסק למערער, בתוקף היותו התובע הייצוגי,  עמד על 8.32% מהסכום הכולל, דהיינו, סך של 593,798 ש"ח בצרוף מע"מ.

המחלוקת בערעור המס הייתה סיווגו של התקבול שהתקבל בידי המערער: האם הוא מהווה תקבול ללא מקור אשר אינו חייב במס, מעין פרס אשר קיבל עקב התפקיד אשר נטל על עצמו, כטענת התובע, או הכנסה החייבת במס בהתאם לאחת החלופות אותן הציע פקיד השומה.

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בת"א בחן את התכלית החקיקתית של חוק התובענות הייצוגיות, וקבע כי הפיצוי שמקבל תובע ייצוגי מהווה שיקול רב חשיבות שעה שהוא בוחר ליזום הליך של תובענה בשם קבוצת תובעים. הפיצוי משמש תמריץ, גם אם לא יחיד, שעה שאדם שוקל אם לפעול כתובע ייצוגי.

השיקול לפעול כתובע ייצוגי הוא כלכלי ומטרתו השאת רווח לאותו יחיד, כאשר לצורך כך הוא מקדיש זמן, מחשבה ולעיתים ממון, לשם ניהול ההליך המשפטי.

בית המשפט בחן קריטריונים שונים המקובלים בדיני המס להבחנה בין עסקאות החייבות במס לתקבולים כספיים אשר אינם חייבים בו, וביניהם השקעת משאבים של הון אנושי ושל ממון, תוך נטילת סיכון, מתוך ציפייה להשאת רווח , מבחן הבקיאות , מבחן הארגון, בחינת גובהו של  הפיצוי המיוחד,  תוך ראיית הפיצוי המיוחד כתשלום שמשלמים כלל מנויי סלקום לתובע הייצוגי, והגיע למסקנה כי קבלת הפיצוי המיוחד משקפת עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס.


פסק דין זה עסק בחבות מס ההכנסה של התובע הייצוגי, אך השלכותיו עשויות להיות בתחומי מס נוספים. בימים אלה התפרסם כי רשות המיסים, שוקלת לחייב את הפיצוי המיוחד לתובע הייצוגי גם במע"מ. לדברי גורמים ברשות, לאור העובדה שבית המשפט קבע כי התשלום מהווה הכנסה עסקית, אין כל סיבה שהוא לא יחויב במע"מ. יצוין כי התובע הייצוגי בפסק הדין שלפנינו הגן על עצמו מפני דרישה זו, בכך שקיבל מחברת סלקום סך של 593,798 ₪ + מע"מ.

אמנם תחום התובענות הייצוגיות הינו תחום צעיר יחסית, אך יתכן ובעקבות פסק הדין, רשויות המס יפנו לתובעים ייצוגיים נוספים, אשר זכו בעבר בפיצוי מיוחד, בדרישה לשלם מס הכנסה ואף מע"מ.  להערכתי אין מניעה מלעשות כן, במסגרת תקופת ההתיישנות, היות ולהבדיל מהטלת מס חדש, הפועלת בדרך כלל מיום החקיקה ואילך, פסק הדין מציג קביעה פרשנית, על פיה פעולה מסוימת, מהווה אירוע מס, ואין מניעה כי קביעה פרשנית זו תחול רטרואקטיבית.

סביר להניח כי הפסיקה הנ"ל, ופסיקה המשכית אשר יתכן ותבוא ביחס לחבות במע"מ של תקבולי התובעים הייצוגיים יגרמו ל"התייקרות" של הסכמי הפשרה בין התובעים הייצוגיים לחברות הנתבעות, באשר הראשונים ידרשו כי סכום הפיצוי המיוחד יגלם בחובו את סכומי המס.