Innovations in Customs and Purchase Tax Refund Claims (Article in Hebrew).

יבואנים המבקשים לתבוע השבת מסים ששולמו ביתר, דהיינו מסים אשר שולמו על ידם מעבר לנדרש, נדרשים לעבור שתי משוכות: האחת, בסעיף 154 לפקודת המכס והשנייה, בסעיף 6 לחוק מסים עקיפים (זאת בהתבסס על ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין קמור רכב (ע"א 6080/97, 6111/97)). התנאים הנדרשים על פי שני סעיפי חוק אלו, כפי שפורשו על ידי רשויות המכס ועל ידי בתי המשפט, מכבידים ביותר.
 
פרשנות המפחיתה מעט מן הנטל המוטל על הנישומים להוכחת עמידתם בשני סעיפי החוק, ניתנה, לאחרונה ע"י בית משפט השלום בתל אביב, בתביעה שהוגשה על ידי שתי חברות העוסקות ביבוא גלאים למערכות אזעקה. 

בפסק דינו קבע בית המשפט כי הדרישה לרישום המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, בהתאם לסעיף 154(ג) לפקודת המכס, הינה דרישה פרוצדורלית בלבד, ועל כן ניתן ללמוד על מחאת הנישום גם באמצעים אחרים, כגון הגשת תביעה להחזר מסים, כפי שאירע במקרה זה. היות ומחאת התובעות היתה ידועה למדינה ולו רק מניהול ההליך בבית המשפט, הרי שגם אם סוכן המכס מטעם התובעות שכח, מסיבה זו או אחרת, לציין על גבי חלק מהרשימונים את המילים "אגב מחאה", הרי שאין לטעון כי רק בשל כך אין לקבל את התביעה בגין רשימונים אלו.  קביעה זו, שהינה תקדימית, מגשימה את המטרה שבבסיס סעיף 154(ג) לפקודת המכס והיא כי מחאת הנישום תהא ידועה לרשויות המכס.

עוד נקבע על ידי בית המשפט, כי מסים ששולמו על ידי נישום ביתר ונמכרו, יושבו לו, אם הוא יוכיח כי המחיר בו מכר את הטובין ירד מהיום בו הוא החל לשאת בנטל המסים. סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח - 1968 מאפשר השבת מסי יבוא בתנאי שיוכח כי המסים לא "גולגלו" על הלקוחות. התובעות הראו, כי מאז שהן נדרשו לשלם את המסים בעת יבוא הגלאים, מחיר המכירה של הגלאים לא עלה ואף ירד. בית המשפט קבע כי ירידת המחירים, גם אם היא נובעת מתנאי השוק, מעידה על כך כי התובעות לא כללו את המסים במחיר המכירה, שכן לו הן היו מגלמות במחיר הגלאים את תשלום המסים, היה מצופה כי מחירם יעלה ולא ירד. כמו כן, קבע בית המשפט כי הגם שניתן להוכיח את אי הגלגול באמצעות חוות דעת של רואה חשבון, כטענת הנתבעת, הרי שדרך זו אינה היחידה ועדותו של מנהל התובעות, אשר תמחר את הגלאים והנו בקיא בכל הנוגע לעסקי החברות התובעות, מהווה הוכחה מספקת. קביעה זו של בית המשפט, על פיה ירידת מחירים מעידה על כך כי המסים לא נכללו במחיר המכירה, משקפת את הגישה הכלכלית, על פיה בשוק תחרותי, בו מחיר המכירה נקבע על ידי כוחות השוק, נישום אינו יכול לכלול את תוספת המס במחיר המכירה של הטובין. קביעה זו, התואמת את המציאות הכלכלית בה פועלים הנישומים, מעודדת ביותר ומהווה פתח לתפיסה חדשה ונכונה של נושא הגלגול.

עיקר התביעה נסוב סביב סיווגם הנכון, בהתאם לצו תעריף המכס, של גלאים המשמשים במערכות אזעקה, אשר יובאו על ידי התובעות. בית המשפט קבע כי סיווגם של גלאים, המשמשים במערכות אזעקה, אינו כפי טענת המדינה, כממסר, שהנו רכיב בגלאים, אלא כפי טענת התובעות, כחלק של מערכת האזעקה, סיווג שהנו פטור ממסים.כמו כן, קבע בית המשפט כי הפרסום מתוך אתר האינטרנט של ארגון המכס העולמי, עליו ביקשה הנתבעת לסמוך כהחלטת סווג של מועצת בריסל, אינו החלטה של המועצה כלל וכלל, שכן מאגר המידע המצוי באתר ארגון המכס העולמי מבוסס על החלטות של מדינות שונות, חברות פרטיות וארגונים שונים, ואינו משקף החלטות של מועצת בריסל.  עוד ציין בית המשפט כי גם נציגי המכס שינו את עמדתם ביחס לסיווג הגלאים מספר פעמים, ומכך ניתן לראות כי אין מדובר בסיווג שהוא ברור ואין בילתו וכי יש לבדוק את הסיווג "בשבע עיניים". 

(ת.א. (ת"א) 99086/00 אופטקס – מרכז האבטחה הישראלי ואח' נ' מדינת ישראל)).