Punishment for Economic Crimes (Article in Hebrew).

לאחרונה דחה  בית המשפט העליון  את הערעורים בעניין חומרת הענישה שהוגשו על ידי חלק מהנאשמים בפרשת קרטל  אשר פעל בענף ייצור ושיווק צנרת חשמל.
 

בית המשפט המחוזי הרשיע ארבעה תאגידים ו- 11 מנהלים בגין מעורבותם בפרשה, ועל רוב המנהלים גזר עונש של עבודות שירות וקנסות.
בית המשפט העליון דחה, כאמור, את הערעורים ובאשרו את עונשי עבודות השירות שנגזרו על שניים מתוך המערערים, ציין בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשם והדגיש  כי מבחינה עקרונית העונש הראוי בעבירות הגבלים עסקיים הנו מאסר שלא בעבודות שירות.
בעניין זה ציטט בית המשפט העליון את שנאמר בע"פ 2919/02 אלוני נ' מדינת ישראל:
 
"בעקרון, העונש ההולם בעבירות כלכליות הוא מאסר בפועל. מבצעיהן של עבירות כאלה - אנשים שומרי -חוק בדרך-כלל, המוכרים בקהילותיהם כאנשים נשואי-פנים - אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, וכל מטרתם היא הפקת רווחים קלים על-חשבון הציבור. לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה".

לעניין הקנסות שהטיל בית המשפט המחוזי על המערערים קבע בית המשפט העליון, כדלקמן:

"אין לייחס משקל רב לטענות בדבר מצב כלכלי קשה. על עבירות כלכליות יש להטיל עונשים הפוגעים בכיסם של העבריינים, יחידים וחברות כאחת. לטענות בעניין מצב כלכלי קשה נתן בית המשפט משקל לעניין גובה הקנסות ובכך שאיפשר לשלם את הקנסות ב- 30 תשלומים שווים".

(עליון, ע"פ 1058,1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל)