Transfer of Corporation’s Assets to its Owners - Struggles Between Tax Planners and the Assessing Officer (Article in Hebrew).

הפער בין שעור המס המוטל על חברות בישראל (36%), לבין שיעור המס המוטל על יחידים (50%), מדרבן בעלי שליטה רבים למשוך נכסים מהחברה , בין השאר, בדרך של נטילת הלוואות ממנה, או בהעברת נכסי מקרקעין של החברה בעת פירוקה.

בפסק דין מהעת האחרונה נדחה ערעורו של מנהל בחברה, המצויה בבעלות רעייתו . במרכז הערעור עומדת שאלת סיווג יתרת חוב שנרשמה בחברה לחובת המערער.   החל משנת 1989 ועד לשנת 1995, נהג המערער למשוך סכומי כסף מן החברה, כך שיתרות החוב שנרשמו אצלה לחובתו, הלכו ותפחו . נכון לסוף שנת 1995 עמדה יתרת החוב של המערער על סך של כחמישה מיליון ש"ח, וזאת, מבלי שהועמדו לזכות החברה בטחונות כלשהם בגינה.   על רקע האמור, סבר פקיד השומה, יש לחייב את המערער במס בגין משיכותיו אלה, בהן ראה הכנסת עבודה בידיו של המערער. 

בית המשפט המחוזי קבע כי  אין מדובר בהלוואה רגילה, אלא במשיכת בעלים שההתייחסות אליה שונה. לגבי משיכות מסוג זה, כאשר מסתבר מן העובדות העומדות לדיון, כי בפועל אין הן יוצרות חוב אמיתי של בעל המניות כלפי החברה ממנה נמשכו, וכי למעשה אין מסתמנת אצלו כוונה להשיבן לחברה, דינן כדין "הכנסה" בידי המושך (עמ"ה 171/97 אביגדור שמואל נ. פקיד השומה ת"א 1 ).

רשויות המס פועלות לצמצום פעולות אלה, תוך החמרת  התנאים המאפשרים אותן, ובחינה קפדנית של הנישומים המבצעים אותן.  רשויות המס בד"כ לא יתערבו כל עוד  הנישום פורע את ההלוואה בקצב סביר, אך במקרים בהם פקיד השומה יתרשם כי ההלוואות הינן כיסוי למשיכות שאין בכוונת בעל השליטה להחזירן, הוא יראה בהם כתחליף שכר, או במקרים אחרים, תחליף דיבידנד.  פקיד השומה יבחן את החזרי ההלוואה, הביטחונות אשר נתן בעל השליטה לחברה כנגד ההלוואה, חתימת הסכם הלוואה בין בעל השליטה לחברה הקובע את תנאי ההחזר, הריבית וכיוצב'.

רשויות המס, בוחנות גם את פעולותיהם של בעלי השליטה, הפועלים להעברת נכסים מהתאגיד, בדרך של  פירוקו תוך העברת נכסי המקרקעין לבעלותם הפרטית בפטור ממס, במסגרת סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963. פעולה זו הפכה לאורך השנים לתכנון מס פופולרי, במסגרתו רכשו תאגידים נכסי מקרקעין, אשר עברו לבעלותם הפרטית של בעלי המניות עם פירוק החברה.

בעבר הוגבלו בחקיקה ובפסיקה תכנוני מס אלה, כך שהוטל מס רווחי הון בעת פירוקם של תאגידים מסוימים, והורחבה סמכותו של מנהל מס שבח להתעלם מעסקאות הפירוק, כאשר בוצעו במטרה להשיג הפחתת מס בלתי נאותה.   כמו כן, הוגבלה הזכות למכור דירות מגורים בפטור ממס שבח מקרקעין, כאשר אלה הועברו מהתאגיד לבעלי מניותיו בפטור.  לאחרונה תוקנו במסגרת מגמה זו, תקנות הממסות מכירה "רעיונית" של נכסי התאגיד המתפרק, אשר אינם מהווים "זכות במקרקעין" (תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים),התשס"ד – 2004 ).