Charging Municipal Rates - Other Than According to the Identity of the Property Owner (Article in Hebrew).

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בשאלת חיובה של חברה ממשלתית בארנונה גבוהה מזו החלה על משרדים ועסקים אחרים. מדובר בערעור של חברת בזק, שהינה חברה ממשלתית, המחזיקה בנכסי מקרקעין בעיר צפת. בצווי הארנונה של עיריית צפת נקבע סיווג נכסים, תחת הכותרת "חברה ממשלתית", במסגרתו סווגו נכסי בזק.
 
בזק פנתה לבית המשפט המחוזי, בבקשה לקבוע , כי תעריפי הארנונה הגבוהים בהם חויבה, בגין נכסיה בעיר צפת, עקב סיווגם  בסיווג "חברה ממשלתית", הם בלתי חוקיים, וכי תעריפים שצריכים היו לחול, הם התעריפים שבסיווג "משרדים ו/או מלאכה ו/או עסק אחר", בהתאם לשימוש הנעשה בנכסי בזק. כל זאת, משום שהסיווג "חברה ממשלתית" הוא סיווג על פי זהות המחזיק בנכס, ולא על פי השימוש בנכס, בניגוד לאמור בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של בזק, ועירית צפת ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון.
 
בית המשפט העליון קבע כי הקריטריונים הרלבנטיים על פי חוק ההסדרים , הם,  סוג הנכס, שימושו ומקומו. זהות המחזיק בנכס איננה נמנית על הקריטריונים הרלבנטיים. מכאן, שהסיווג "חברה ממשלתית", המושתת על "זהות המחזיק", ולא על פי הקריטריונים הרלבנטיים בחוק, הוא סיווג הנוגד את החוק, ולכן הוא בלתי חוקי.

בשלב שני בחן בית המשפט העליון את שאלת מועד התחולה של הקביעה בדבר אי החוקיות של סיווג  בזק כ "חברה ממשלתית", דהיינו, מהו המועד ההיסטורי אשר החל ממנו תהה בזק זכאית לדרוש כי נכסיה יסווגו בהתאם לסיווג החוקי והנכון. במקרה דנן, אי החוקיות נובע מסתירת צו הארנונה שחוקק ע"י העירייה את חוק ההסדרים שמכוחו חוקק. מדובר באי חוקיות ברורה, שאינה מצריכה פרשנות משפטית יצירתית כדי להגיע למסקנה בדבר קיומה. עקרון שלטון החוק וחוקיות המנהל מחייב פסילת אי החוקיות מעיקרא, דהיינו מיום חקיקת צו הארנונה.

יחד עם זאת, הואיל ובזק לא ערערה על מועד התחולה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי (מיום פנייתה לבית המשפט) בית המשפט העליון לא התערב בקביעת מועד זה.

בית המשפט העליון לא הכריע בשאלת השבת הארנונה ששולמה ביתר, אותה השאיר להכרעה בעתיד, מבלי לחוות את דעתו לגביה.

(ע"א 4335/01 עירית צפת נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ).