Conflict of interests of institutional investors in case of cross-holdings – looking for the easy solution (Article in Hebrew).

שאלת קיומם של ניגודי עניינים בהצבעות של משקיעים מוסדיים עלתה לאחרונה לחדשות, בעקבות החלטתה של רשות לניירות ערך להתערב בתוצאות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה לישראל, עקב חשש לניגוד עניינים של משקיעים מוסדיים, אשר החזיקו במקביל גם במניות של החברה לישראל וגם באגרות חוב של צים (החזקה צולבת).

לנוכח ריבויים של הסדרי החוב במשק, צפוי שבעיית ניגודי העניינים של משקיעים מוסדיים תצוץ במקרים רבים. השאלה היא, היכן נמצא האינטרס של המשקיע המוסדי- האם הוא מצביע כבעל מניות בלבד, או שיש לראותו כבעל אינטרס אישי בהחלטה מעבר להיותו בעל מניות, כבעל אגרת חוב המעוניין בהחזר חובות ואז הינו בעל עניין אישי בהסדר?

רשות לניירות ערך הגדירה ניגוד עניינים שכזה כ"אינטרס מהותי זר". סיווגו של משקיע המחזיק באג"ח ובמניות של אותו המנפיק כבעל אינטרס מהותי זר תלוי בשיעור החזקותיו ובשווי ניירות הערך שבידיו. הרשות לא תראה ניגוד עניינים לצורך מינוי לנציגות כאשר שיעור ההחזקות במניות ושווי השוק שלהן נמוך משמעותית משיעור ושווי האג"ח, כך שעיקר הרווח או ההפסד של המשקיע מההסדר יבוא תחת כובעו כבעל מניות. לדוגמא- משקיע המחזיק ב- 10% מסדרת אג"ח בשווי של 100 ש"ח וב- 10% ממניות חברה ששווי השוק שלה מיליארד ₪, יחשב כבעל אינטרס מהותי זר, בעקבות החשש שכאשר יועבר ערך ממחזיקי האג"ח לחברה, הוא יפסיד 10% בכובעו כבעל אג"ח, אך יקבל 10% בכובעו כבעל מניות, וזאת בניגוד לשאר מחזיקי האג"ח שרק יפסידו ממהלך זה.

במקרה אחר של ניגוד עניינים בשל אחזקות מקבילות, התערב שר האוצר (בעקבות המלצות ועדת חמדני מחודש ינואר 2008) על ידי התקנת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית), תשס"ט-2009, אשר קובעות שכאשר בעל השליטה במשקיע המוסדי מחזיק במקביל בלפחות 5% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד בו מתבצעת ההצבעה, חייב המשקיע המוסדי להצביע לפי האופן שבו יחליטו הנציגים החיצוניים בוועדת ההשקעות שלו, או במקרים מסוימים, להעביר את ההחלטה לגבי אופן ההצבעה לידי גורם מייעץ חיצוני. מנגנון זה אינו פותר את הבעיה של החזקה צולבת, משום שהוא חל רק כאשר יש לבעל השליטה במשקיע המוסדי החזקה מקבילה גם בתאגיד.

הצעתנו לפתרון הבעיה במקרה של החזקות צולבות הינה להרחיב את תחולת התקנות החדשות גם למקרה של החזקות צולבות ולאפשר הצבעה לפי המלצת גוף מייעץ עצמאי, אשר יבדוק את החזקות המשקיע המוסדי. 
 

משקיע מוסדי אשר יפעל על פי המלצתו של הגוף המייעץ יזכה להגנה מסוימת, אם כי לא מוחלטת, לגבי אופן הצבעתו באסיפה ושיקול דעתו לא יהיה חשוד, על פניו, כנגוע בניגוד עניינים. על פי המלצות ועדת חמדני, בכדי ליהנות מההגנה, אין די בהתקשרות עם הגוף המייעץ, אלא על המשקיע המוסדי גם לשמור לעצמו את היכולת לסטות מהמלצות הגוף המייעץ, ולעשות כן כאשר הנסיבות וטובת העמיתים דורשות זאת. לדעתנו, ההסתמכות על גוף מייעץ תקצר ותפשט את הליך קבלת ההחלטות של משקיעים מוסדיים, תמנע מצבים של ניגודי עניינים כדוגמת  צים - החברה לישראל, ותבטיח שההחלטה אשר תתקבל תהיה נקייה משיקולים זרים.