The Securities Authority is competent to impose a pecuniary sanction in respect of offences under the Securities Law (Article in Hebrew).

לאחרונה, אושר בכנסת, תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("החוק") אשר יכנס לתוקף ביום 1 באוקטובר 2007. מכוחו של התיקון הוסמכה רשות ניירות ערך ("הרשות") להטיל על תאגיד שהפר חלק מהוראות החוק, עיצום כספי, שנועד להחליף העמדה לדין של מי שהפר את הוראות החוק. הטלת עיצום כספי תעשה בכפוף לשיקול דעתה של הרשות. הרשות רשאית להטיל עיצום כאמור, על תאגיד שמניות ערך שלו נרשמו למסחר בבורסה, על חברת חיתום, על בעל ענין בחברה ציבורית וכן אף על תאגידים שהציעו ניירות ערך, אך טרם נרשמו למסחר, או שהציעו ניירות ערך ושלא פרסמו תשקיף.  
 

גובה העיצום על תאגידים מדווחים תלוי בהיקף ההון העצמי של התאגיד. כך, למשל, על תאגיד מדווח שהונו העצמי מגיע עד ל-35 מיליון ש"ח רשאית הרשות להטיל עיצום של 15 אלפי ש"ח, ועל תאגיד שהונו העצמי מעל ל-280 מיליון ש"ח רשאית הרשות להטיל עיצום כספי של  240 אלפי ש"ח. לגבי חברות חיתום, תלוי גובה העיצום בהיקף ההתחייבויות שנטל החתם בשנה שקדמה למועד הדרישה לעיצום. כך למשל, חתם שהיקף ההתחייבויות שלו בשנה שקדמה הגיע ל- 70 מיליון ש"ח, ניתן להטיל עליו עיצום של 5,000 ש"ח, וחתם שהיקף ההתחייבויות שלו עולה על 200 מיליון ש"ח ניתן להטיל עליו עיצום של 40,000 ש"ח.
 

בהפרה חוזרת יתווסף לעיצום סכום השווה למחצית העיצום הכספי האמור לעיל, כך שסכום העיצום הכולל יהא בשיעור של פי 1.5.
בהפרה נמשכת יתווסף לעיצום הכספי, סכום נוסף עבור כל יום בו נמשכת ההפרה, ששיעורו בין 2% ל-4% מסכום העיצום ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על פי 4 או פי 10 מהסכום הבסיסי לתאגיד, כתלות בסוג ההפרה. בגין הפרה חוזרת ונמשכת יתווסף לעיצום הכספי סכום נוסף עבור כל יום בו נמשכת ההפרה, ששיעורו בין 2% ל-4% מסכום העיצום ובלבד שלא יעלה על פי 6 או פי 15 מהסכום הבסיסי לתאגיד, כתלות בסוג ההפרה.
 

בעל ענין או מי שחדל להיות בעל ענין שהפר חובה המוטלת עליו על פי חוק, יהא חייב בעיצום בשיעור של 20% מסכום העיצום עבור התאגיד המדווח, שבו הוא בעל ענין.
 

בגין הפרה נמשכת של בעל ענין שהוא תאגיד מדווח, רשאית הרשות להטיל עיצום נוסף בשיעור של 4% מהסכום הבסיסי לבעל ענין ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על פי 20 מהסכום הבסיסי לבעל ענין. בגין הפרה חוזרת ונמשכת - עד לפי 30 מהסכום הבסיסי לתאגיד.
בגין הפרה נמשכת של בעל ענין שהוא יחיד, רשאית הרשות להטיל עיצום כספי נוסף בשיעור של 4% מהסכום הבסיסי לבעל ענין ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה עד לפי 7 מסכום העיצום הבסיסי לבעל ענין. בגין הפרה חוזרת ונמשכת - עד לפי 10 מהסכום הבסיסי לתאגיד.
הרשות תהא רשאית לדרוש את תשלום העיצום הכספי, רק לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון את טענותיו. תאגיד מדווח, שקיבל הודעה בדבר הטלת עיצום כספי, יפרסם בדוח מיידי את תאריך קבלת הדרישה לעיצום ואת מהות ההפרה בגינה חויב בתשלום ואת סכום העיצום הכספי אותו הוא נדרש לשלם.
 

המפר חייב לשלם את סכום העיצום בתוך 30 יום מיום מסירת הודעת הדרישה. הסמכות לדון בהחלטה של הרשות המשיתה עיצום כספי מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים. הגשת עתירה כנגד העיצום הכספי אין בה כדי לדחות את תשלום העיצום, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
 

יצוין כי האפשרות להטיל עיצום כספי נועדה, על פי דברי ההסבר לתיקון, לסייע לרשות לאכוף את הוראות החוק, לצד האמצעים המנהליים והפליליים הקיימים בחוק. אכיפה באמצעות הטלת עיצום הינה אכיפה יעילה ומהירה העשויה לשמש הרתעה ולהביא להקטנת שכיחותן של ההפרות. פרסום מידע חיוני לציבור המשקיעים בניירות ערך של חברות ציבוריות, עומד בבסיס פעילותו היעילה והתקינה של שוק ההון בישראל. לדעת המחוקק, קיימת חשיבות יתירה ליצירת תמריץ לתאגידים שימנעו מהפרה של הוראות הנוגעות לדיווחים שוטפים, מועדי הגשתם ותוכנם ולהביאם לידיעת הציבור, וככל שבוצעה הפרת הוראות כאמור להביא להפסקתה מוקדם ככל שניתן.  הטלת עיצום כספי על ידי הרשות הינה הליך מהיר ופשוט וצפויה להיות יעילה יותר מהפעלת אמצעי אכיפה פליליים. מכאן שהטלת עיצום כספי תשרת טוב יותר את מטרת החוק ואת טובת המשקיעים תוך יצירת שוק הון יעיל ובעל שקיפות. יודגש כי בהתאם לתיקון, הטלת עיצום כספי לא תגרע מאחריותו הפלילית של המפר בשל ההפרה, ומכל חבות אחרת על פי כל דין.