The Securities Authority -- is it also a judge? (Article in Hebrew)

בחודש ספטמבר 2009 פרסמה הרשות לניירות ערך את תזכיר חוק אכיפה משלימה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשס"ט 2009, אשר אושר לא מכבר על ידי ועדת השרים לחקיקה.

מאחורי השם הפשוט יחסית מסתתר שינוי מהותי בדרכי אכיפת כללי ניירות הערך בישראל, אשר יביא להגברת האכיפה והגדלת יכולתה של הרשות לרדוף את המפרים, וזאת ע"י הפיכת חלק מהעבירות הפליליות בחוקי ותקנות ניירות הערך לעבירות אזרחיות, תוך מתן האפשרות לגורמי האכיפה להמיר עבירות מסוימות בכופר או בצו מוסכם.

על פניו נראה כי מדובר בשינוי מבורך- ההליכים הפליליים, מעצם טיבם, הינם מורכבים מאוד, איטיים ויקרים, ובמקרים רבים ההפרה אינה מצדיקה הטלת קלון על מבצעה. על כן,  כדברי רשות ני"ע בתזכיר "אין אפשרות להתייחס לכלי הפלילי כמכשיר אפקטיבי לשימוש רחב" בעת הטיפול בעבירות לפי חוקי ניירות הערך.

כפועל יוצא מאי התאמתו של ההליך הפלילי לעניין, נגרם מצב של העדר אכיפה, עובדה אשר הביאה להעדר הרתעה מספקת. מטרתו של השינוי המוצע הינה להעניק לרשות ני"ע כלי אכיפה גמיש ויעיל יותר אשר יסייע לה בהגברת האכיפה, והגברת ההרתעה כפועל יוצא מכך.

אולם, אליה וקוץ בה- התיקון המוצע יאפשר לרשות ני"ע להטיל שורה ארוכה של סנקציות כגון קנסות כבדים, הגבלת יכולת לכהן כנושא משרה בחברה וכד'. בנוסף, העבירות על פי חוק ניירות ערך נשארות במתכונתן הנוכחית,  וכך, הלכה למעשה, מאפשר התיקון את הגדלת העונשים הקבועים בחוק (כגון קנסות של עד מיליון שקל ליחיד ו-5 מיליון שקל לתאגיד על כל הפרה) והטלתם  בהליך  אזרחי מקוצר, ללא ההגנות להן זכאי הנאשם במשפט הפלילי.

התזכיר מציע כי בנוסף לעבירות הפליליות הקיימות כיום בחוק ניירות הערך, אשר מצריכות יסוד נפשי של מודעות, תתווסף רשימה חדשה של הפרות, בהן היסוד הנפשי הנדרש יהיה רשלנות לכל היותר. וכך, אפשר ואדם אשר הפר הוראה מנהלית, שלא ביודעין וללא כל כוונת זדון, ימצא עצמו מחויב בקנס כבד, וזכותו לכהן כבעל תפקיד בכיר בחברה תישלל ממנו. זוהי פגיעה חמורה בחופש העיסוק (שהינה זכות חוקתית) בהליך אזרחי!

התיקון המוצע יעניק לרשות לניירות ערך סמכויות רבות שאפשר ואין זה מן הראוי כי תחזיק בהן, סמכויות הכוללות קביעה האם לפנות להליך המנהלי או הפלילי בעבירה מסוימת, ניהול ההליך המנהלי עצמו על ידי רשות ני"ע, אשר תהיה זו אשר גם תטיל את הסנקציות, משל הייתה תובע ושופט כאחד. בנוסף, יהיה זה בסמכות הרשות לקבוע את רשימת ההתנהגויות האסורות אשר יביאו להטלת הסנקציות, קרי, יצירת הפרות מנהליות חדשות על ידי הרשות, וזאת ללא חקיקה וללא פיקוח.

לסיכום: בעוד שאפשר ואישור התזכיר יביא עימו ברכה (הרחבת האכיפה וההרתעה, תוך הטלת קלון פלילי רק במקרים הדורשים זאת), הרי שסמכויות האכיפה הרחבות הטמונות בהצעת התזכיר עלולות להביא לפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק, וכן למתן זכות חקיקה דה-פקטו לרשות לניירות ערך, תוך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. הטקטיקה הנהוגה כיום בידי חברות ויחידים בישראל בבואם להתמודד עם חקירה של הרשות לניירות ערך, של התמודדות חזיתית מול הרשות, תוך תקווה כי המסלול הפלילי הארוך והיקר ירתיע את הרשות מ"ללכת כל הדרך", לא תתאים עוד למצב החדש שיווצר בעקבות השלמת הליך החקיקה בכנסת, ויהיה על חברות ויחידים הנמצאים תחת חקירה של הרשות להתייחס ברצינות רבה לחקירה ולפעול במהירות האפשרית, תוך הקצאת כל המשאבים הנדרשים, על מנת לתקן את הטעון תיקון. כל השתהות בתגובה או תגובה מתלהמת ודווקנית כנגד הרשות, עלולה לגרור סנקציות כואבות.