Dictation of minimum prices by manufacturers or distributors (Article in Hebrew).

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי רשות ההגבלים העסקיים שינתה את עמדתה ביחס לכבילת קמעונאים על ידי יצרנים או ספקים במחירי מינימום של מוצרים הנמכרים לצרכנים, וזאת בעקבות פרסום מסקנות ועדת גושן שדנה בנושא זה. להלן נסביר את המצב החוקי כיום ואת ההשלכות של השינוי בעמדת הרשות.

סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח - 1988 (להלן: "החוק") דן בשאלה מהו הסדר כובל אשר הינו אסור על פי החוק. סעיף זה מחולק לשני חלקים: סעיף 2(א) קובע כלל האומר כי: "הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר." סעיף 2(ב) קובע חזקות חלוטות אשר באם הן מתקיימות אין צורך להתחבט בשאלה האם ההסדר המדובר נכנס לגדרי סעיף 2(א), דהיינו, "יראו כהסדר כובל כל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים: (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם; (2) הריווח שיופק; (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו; (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.

סעיף 2(ב) לא עושה אבחנה לענין החזקות החלוטות בין הסדרים בין מתחרים, המכונים הסדרים אופקיים, ובין הסדרים אנכיים, כגון, הסדר בין יצרן/מפיץ לקמעונאי.

ועדת גושן בראשות פרופ' זוהר גושן, אשר דנה בשינוי החוק גיבשה תיקון אשר במסגרתו יתוקנו שני הסעיפים האמורים לעיל כדלקמן:
סעיף 2(א) יתוקן כך שההגדרה של פגיעה בתחרות לא תתייחס לפגיעה בתחרות של אחד מן הצדדים להסדר אלא פגיעה "בתחרות בעסקים", דהיינו, בשוק כלשהו המושפע מן ההסדר. לאמור, אם ההסדר הוא בין גורמים שחלקם המצרפי בשוק אינו גדול, או שנגיעתו לתחרות בשוק היא שולית, לא יתקיים היסוד של פגיעה מסתברת בתחרות בעסקים. במילים אחרות, לא יהיה די בכך שתוכח השפעתו השלילית של ההסדר על התחרות בין הצדדים לו, אלא תידרש הוכחה של השפעתו השלילית של ההסדר על השוק בכללותו.

סעיף 2(ב) יתוקן כך שהחזקות החלוטות הקבועות בו יחולו אך ורק על הסדרים אופקיים בין מתחרים ואילו הסדרים אנכיים לא ייחשבו כהסדרים כובלים, אלא אם כן יוכח כי הם פוגעים בתחרות בעסקים בהתאם לסעיף 2(א) (המתוקן). התיקון המצמצם של הסעיף נועד לכלול את תאומי המחיר הקרטליים (Price Fixing) ולהוציא מן הכלל את ההסדרים בין יצרנים/ספקים ובין הקמעונאים.

בכל הקשור להסדר אנכי, יש להבחין בין הכתבת מחיר מקסימום לבין מחיר מינימום. הכתבת מחיר מקסימום שבו רשאי קמעונאי למכור מוצר לציבור, למעשה משרתת את ציבור הצרכנים ובמרבית המקרים אף איננה פוגעת בתחרות. היחיד אשר יכול שייפגע הינו הקמעונאי אשר אינו רשאי להעלות את המחיר מעבר לזה שהוכתב לו, אולם בדרך כלל היצרן לא יכפה על הקמעונאי מחיר לצרכן אשר יהווה מחיר הפסד לקמעונאי, ומשכך קביעת מחיר מקסימום נועדה למנוע מהקמעונאי תמחור בלתי סביר ושמירת רמת מחירים תחרותית של המוצר. מנגד, הכתבת מחיר מינימום לקמעונאי מהווה פגיעה לכאורה בצרכנים אשר לולא כבילה זו ייתכן שהיו משלמים מחיר נמוך יותר עבור המוצר. יתר על כן, כבילה כגון זו יכול מאד להיות שתהווה פגיעה בתחרות של הקמעונאי אשר אינו יכול להתחרות בקמעונאים מתחרים באמצעות מבצעים ו/או הורדת מחירים.

לאור האמור, נראה כי הכתבת מחיר מכסימום ע"י יצרן לא תיחשב עוד כהסדר כובל אלא אם כן, בסיטואציה מאד מיוחדת יוכח כי מדובר בהגבלת התחרות בשוק. בענין הכתבת מחיר מינימום, על אף העובדה שהתיקון האמור יקשה על הרשות לקבוע כי הסדר מסוג זה מהווה הסדר כובל לאור העובדה שעל הסדר כאמור לא תחולנה יותר החזקות החלוטות שבסעיף 2(ב), עדיין, תוותר חשיפה לאחריות פלילית למי שיכתיב מחירי מינימום בשוק של מוצר שאין בו תחרות מספיקה, באופן שהצרכנים ייפגעו מן הכבילה. מדובר בתיקון אשר אמור להקל בצורה משמעותית על היצרנים ועל יבואנים בכל הקשור לעבודתם מול הקמעונאים ולפתוח בפניהם אפשרויות שעד היום לא היו קיימות, בתנאי שלא יהיה בהכתבת מחירי מינימום משום פגיעה בשוק המושפע מן ההסדר, כגון כאשר היצרן (או המפיץ) הינו מונופול.